top of page

כמה מילים לפני שמתחילים

עודכן: 16 באפר׳ 2020


שתי הערות ראשונות, ליוצאות איתי למסע...


** מתנצלת מראש שהפרקים כתובים בלשון נקבה, פשוט רוב המתעניינים הן מתעניינות אז חשבתי שיהיה נכון כך. גם גברים הסובלים מכאב כרוני, מוזמנים לעקוב ולחוות.


**הטקסטים מתבססים על ניסיון חיים, ידע שרכשתי מדיסיפלינות שונות בתקופות חיים שונות ומחשבה עצמאית. הם אינם מהווים ייעוץ משום סוג, משום שייעוץ ניתן לתת רק על סמך היכרות ובאמצעות כלים קליניים מוכחים.

***

כאב כרוני על פי ההגדרה המערבית הוא כאב שאינו חולף מעל 3 חודשים. הוא נגרם מרקמה שמתעכבת להירפא בעקבות פציעה, מחלה, ניתוח או מאי טיפול בבעיה שגורמת לכאב.


אין מאיתנו מי שלא מכירה במעגל הכי קרוב שלה, אשה שסובלת מכאב באופן קבוע. זה יכול להיות מיגרנות של שנים, כאבי מחזור בכל חודש, כאבי גב, צוואר, כאבי רגליים, פיברומיאלגיה, כאבי בטן – מה לא? המשותף לכולם הוא הקושי להתמודד איתם. לכאב הפיזיולוגי מתווספים רגשות עזים כמו כעס, עצב, קנאה, פחד וחולשה מצטברת .

מעגל חוסר האונים של הכאב הקבוע, מגביר לנו את הצורך הבלתי מתפשר לחפש את התרופה עבורו, את הטיפול אשר יוציא אותנו מהמעגל, הרופא אשר יתן אישור שיש לנו משהו ממשי ויפגין כלפינו אמפתיה או ימצא פתרון. מעגל מסחרר שמתעורר לתקופות ומסתיים בייאוש גדול .


לצערי, הרפואה המערבית בתחום הכאב לא התקדמה מספיק מהר ב 200 השנים להיותה והיא עדיין מציעה טיפול, לרוב סמפטומתי, על סמך בדיקות מעבדה שמבוצעות במטרה לחפש מצב מסכן חיים או מצב שעונה על הגדרה קלינית שכבר נחקרה ואומתה ויש אותה לרבים.


כלומר, כל מי שנופלת בתפר של "אין ממצאי דלקת" או "אין פגיעה ברקמה שנראית בהדמיה" או " ללא מקור נוירולוגי ברור וידוע" – מקבלת טיפול תרופתי להקל על הכאב ללא המשך חיפוש הסיבה לכאב. טיפול שעם חלוף הזמן מפסיק להשפיע, כרוך בתופעות לוואי שאינן נעימות יותר מהכאב עצמו ובמשך הזמן סביר להניח שהכאב יופיע במקום אחר בצורה אחרת, משום שהסיבה לכאב לא טופלה.


ברגע שמדובר רק על איכות חיים, כלומר חיים בלי כאב, לרוב הרופא הממוצע מאבד עניין (ויסלחו לי החריגים). רק חבל שהדבר אינו בא בקורלציה למציאות עצמה בה אנשים נאלצים לעבוד ולהתפרנס עד זקנה ממש, תוחלת החיים ארוכה יותר בזכות תרופות מצילות חיים שפיתחה הרפואה המערבית והרגלי החיים התזונתיים, שעות השינה והעבודה המנטלית המאומצת שהעולם דורש כיום, מקשים על הגוף ומסבים לו כאב.

***

לפני 7 שנים, בתחילת שנות הארבעים לחיי, זמן קצר לאחר שנולד לי תינוק חדש בנוסף לילדי שהיו אז מתבגרים חמודים, נשואה באושר בעלת קריירה משביעת רצון בתחום המדיה והתקשורת ושוחרת ספורט אינטנסיבי כמו ריצה למרחקים ארוכים וביקור יומי בחדר הכושר – באופן שהפתיע אותי מאד, ממש בלי הכנה מוקדמת, הגוף שלי החליט לעצור.


זה הרגיש בהתחלה כמו שפעת או כאבים סביב המחזור ומהר מאד, תוך שבועות, לא הצלחתי לרוץ, לאחר מכן גם ללכת כמעט לא יכולתי. הרגליים היו כבדות, הנשימה נהייתה מהירה וקצרה ולמעלה משנה וחצי סבלתי כאבי תופת בכל הגוף, קור פנימי חזק, חוסר יכולת לאכול לישון להינות ודיכאון. כן ממש דיכאון. אני זוכרת את כאב הג'ינס על רגלי, את הדמעות בקושי לצאת מהאוטו ואת הבדידות העצומה, מחוסר היכולת להבין ולהסביר מה יש לי ולמה דווקא אני.


נשימה.


כיום, אני אישה שמחה ושלווה, פעילה, בעלת חיים מלאים ומספקים בזכות דרך ייחודית, פיזית ומנטלית שעברתי. דרך שסללתי בעצמי וכללה ויתורים רבים התחדשות מבורכת ובעיקר – מבט שונה על העולם ופנימה לתוך עצמי. דרך שעוד לא הסתיימה ואין בי תקווה שתסתיים אי פעם. אני כל כך נהניית לצעוד בה.


דרכי כללה מפגשים רבים עם רופאים וחוקרים משלל דיסיפלינות, מציאת תנועה חדשה ונכונה בגופי, הסרת גורמי כאב שלא ידעתי שהיו קיימים, חקירת התנהגות המח ביחס לכאב, מפגשים עם בכירים במשרד הבריאות והחברות התרופות, התמסרות כסטודנטית לרפואה הסינית לנקודת המבט על הגוף כשלם ועל אדם כחלק מהטבע. יצרתי תכניות טלוויזיה, כתבות וסדרה אינטרנטית בנושא. תכנים שאיפשרו לי להיפגש עם חולי כאב רבים, רופאים, מטפלים ומסגרות המציעות לחולים הכרוניים דרכי התמודדות בישראל.

***

בסדרת פרקי מסע שאפרסם כאן מדי פעם, אנסה להביא עבורך, מהדרך שלי. המטרה לשתף באוצרות שגיליתי בתקווה ויאירו את דרכך במסע שלך ויסייעו לך להתמודד עם המצב הרפואי שלך.

***

עדיין אין תרופת קסם לכאב. לנטילת תרופות שמתפנות דרך הכבד (צואה) והכליות (שתן) במשך עשרות שנים רק כדי לשכך כאב מבלי לרפא שום רקמה פגועה יש מחיר פיזיולוגי מצטבר. כל כואבת כרונית ולא משנה אם יש לה פיברומיאלגיה, קרוהן או מיגרנה היתה שמחה להיות יכולה לכאב או להפחיתו מבלי לפגוע בשאר רקמות הגוף, אך לרובינו הדרך נראית בלתי אפשרית למול המציאות בה אנו חיים כלכלית משפחתית, תעסוקתית וחברתית. נוח לנו להיות שבויות במה שאנחנו כבר יודעות ולסמוך על מה שאמר הרופא או כתוב בעיתון במקום לחקור בעצמינו. אבל כל אחת מאיתנו, יחידה ומיוחדת וראויה למצוא את הדרך המתאימה בדיוק עבורה.

***

בכדי להצטרף לפרקי המסע שלי, אנא, בשביל עצמך – תהיי פתוחה. פתוחה לקול חדש, צבע חדש, מבט חדש על עצמך ועל העולם. אני חולקת את המסע שלי, עבורך. בשביל שתוכלי לקחת ממנו את מה שמתאים לך, בכמות ובזמן שיתאימו לך ויסייעו לך לחיות חיים לא פחות מלאים שמחים וטובים מלפני שהפכת לבעלת כאב כרוני.

***

אם שואלים אותי היום, רצוי לחיות כך גם ללא כאב. מהמקום שהגעתי אליו רואים דברים כל כך יפים ונעימים. הנפש כל כך שלמה והלא ידוע כבר איננו אויב, רק שמי שעדיין לא זכתה במתנת הכאב הקבוע, לרוב לא תדע שאפשר.

***

אם גם לך או למישהו קרוב אלייך יש כאב קבוע ותרצי להיחשף באופן שוטף לפרקי המסע, תוכלי לעקוב אחר בלוג זה.

***

מומלץ לקרוא את הפרקים בזמן שקט, כשאת רק עם עצמך. הראש והלב פנויים להכיל – אותך. הגוף פנוי להרגיש. תוכלי להצטייד לידך במחברת בה תרשמי לעצמך היכן זה פוגש אותך ומדי פעם תוכלי לחזור ולעיין בה. כמו כן תוכלי לרשום בה את התרגילים שאציע בפרקים השונים ויסייעו לך בתהליך.


אם תרצי לשתף אותי במסע שלך, את מוזמנת בכל שלב ליצור קשר דרך האתר,המייל,הפייסבוק


בברכת תאהבי את מי שאת, למרות הכאב (אני יודעת שזה קשה)


עדי






210 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Commentaires


bottom of page